מקור תלמוד ירושלמי פאה ז׳:ב׳:ד׳
2 אִית תַּנָּאֵי תַּנִּי שֶׁנִּמְצָא. אִית תַּנָּאֵי תַּנִּי שֶׁנִּמְצָא עוֹמֵד. מָאן דְּאָמַר שֶׁנִּמְצָא מְסַיֵיעַ לְרִבִּי יוֹחָנָן. מָאן דְּאָמַר שֶׁנִּמְצָא עוֹמֵד מְסַיֵיעַ לְרִבִּי אֶלְעָזָר. מַתְנִיתָא מְסַיְיעָא לְרִבִּי יוֹחָנָן דְּתַנִּי בְּמַה דְבָרִים אֲמוּרִים בִּזְמָן שֶׁאֵינוֹ מַכִּירוֹ. אֲבָל אִם הָיָה מַכִּירוֹ מְרַדֵּף אַחֲרָיו אֲפִילּוּ עַד מֵאָה.
פירוש ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי פאה ז׳:ב׳:ד׳
2 כתב יד א ה"ג במד"א בשלא היה מכירו אבל אם היה מכירו. פי' אותו האילן:
3 כתב יד ב אבל אם הי' מכירו. אותו האילן מרדף אחריו: